תגובות על: פ"ק 3א’: העיקר היעילות? לא ממש.

מאת: רועי בן עמי

רועי בן עמי — Wed, 30 Jun 2010 15:23:45 +0000

לדעתי כשלקוח דורש בצורה ברורה מוצר שהוא אינו צריך, אין מקום לשכנע אותו אחרת..
יש מקום רק לייעץ לו כאיש מקצוע, ואם זה לא עובד.. למכור לו את מה שהוא לא צריך

אין סיבה שכאנשים עסקים נפסיד על טיפשות של אנשים, וחוץ מזה לך תדע.. תמיד יכול להיות שהוא צדק ואתה טעית..

בכל מקרה פוסט מעולה, תודה רבה..רועי

מאת: נורית

נורית — Tue, 02 Mar 2010 08:22:49 +0000

אתה צודק לגבי נוח, זו היתה פליטת…. מקלדת
וגם הדוגמא של הברוקרים נכונה, כמו הרבה בעלי תפקידים שצריכים לעבוד מול הרבה מידע או לבצע הרבה פעולות, בשביל משתמשים כאלה קיצורי דרך, גם אם הם דורשים למידה מסוימת יהיו נוחים ויהוו ממשק טוב ומוצלח גם אם לא הכי פשוט שאפשר
אני מדגישה את הנקודה הזו כי נתקלתי הרבה פעמים בלקוחות שרוצים ממשק פשוט, כשבעצם הם צריכים ממשק *מתאים* .
וכן, קראתי גם את חלק ב’ (האמת שהתחלתי ממנו…) !

מאת: רן לירון

רן לירון — Mon, 01 Mar 2010 20:59:09 +0000

הי נורית.
תודה על ההתייחסות המפורטת.
ייתכן שחלק מאי-ההסכמה בייננו נמצא ברמת הטרמינולוגיה.
ממשק אכן צריך לענות על צרכי המשתמשים, ואכן יש משתמשים / מצבים בהם היעילות חשובה יותר מהפשטות, או שהתועלת חשובה יותר או שהלמידות או כל אחד ממדדי השמישות האחרים. דוגמה טובה לזה אפשר לראות אצל ברוקרים שעובדים מול שני מסכים בו זמנית, כאשר כל אחד מהמסכים מציג עשרות, (ואלי לא מאות), פרטי מידע בו זמנית.
התחושה למתבונן מהצד היא שהממשק הזה יכול להיות הרבה דברים – אבל פשוט הוא לא.
ועדין, עלינו לספק למשמש ממשק פשוט ככול שניתן, בהתחשב בצרכיו.

אגב, הזכרת "פשוט" ו"נוח" בנשימה אחת, כנושאים שלא בהכרח נגזרים משמישות.
לעניות דעתי, בעוד ניתן לבצע פשרות בנוגע ל"פשוט", המדד של "נוח" או "משביע רצון" (satisfying) הוא מבחינת "ייהרג ובל יעבור".
אם הממשק לא נוח למשתמש, אם המשתמש מנסה לעבוד עם המערכת והחוויה הראשונית היא שהמערכת איננה נוחה לשימוש, אם הוא עובד עם המערכת לאורך זמן ועדין הוא חש שהמערכת איננה נוחה – נכשלנו.
אז כן, אני בהחלט סבור שב-100% מהמקרים שמיש = נוח.
בהחלט אפשר לומר שהמערכת איננה שמישה עבורמשתמשים שתופסים אובדיוק תה כלא נוחה.
(כדאי רק לבדוק מה בדיוק הופך אותה ללא נוחה).

את מוזמנת להעיף מבט גם בחלק ב’ של המאמר -
הרחבתי שם את ההתייחסות לנושא ההתאמה לצרכים ומצבים שונים.

מאת: נורית

נורית — Mon, 01 Mar 2010 17:41:52 +0000

הי רן,
אני לא לגמרי מסכימה עם ההנחה הראשונית, אני יותר נתקלת בהנחה של אנשים ששימושיות תביא עמה ממשק נוח ופשוט. בכל מקרה שתי ההנחות הללו אינן נכונות כיון ששימושיות (שבעיני מובנה צר יותר מחויית משתמש, כך שזה בוודאי נכון לגבי חווית משתמש) היא לא זה ולא זה אלא (באופן כללי ובלי להיכנס להגדרה רשמית) התאמה למשתמש וזה לפעמים זקוק לממשק פשוט, לפעמים לממשק יעיל ולעוד דברים רבים… לכן המקצוע הזה, שלנו, מורכב כל כך ואין בו "נוסחה" שמתאימה תמיד.
ולגבי חוסר יעילות – אז הדרישה לפשטות הרבה פעמים באה על חשבון היעילות (למשל ב wizards) וזה לפעמים פתרון טוב ומתאים ולעיתים ממש לא…

מאת: רן לירון

רן לירון — Fri, 29 Jan 2010 10:31:03 +0000

תודה טליה.
העלית סוגיה מעניינת (אם כי לא ממש קשורה לפוסט) בנוגע למצב מוכר:
מה עושים כשהלקוח דורש בתוקף מוצר לא טוב?
אני מנסה לתת תשובה לסוגיה זו בדיוק (ולעוד כמה אחרות) פוסט שעומד להתפרסם
בקרוב ב- UXI - "איש ה-UX כספק שירותים"

מאת: טליה אבירן

טליה אבירן — Thu, 28 Jan 2010 06:03:51 +0000

הי רן,
פוסט יפה עם הרבה מאוד נקודות למחשבה. שמתי לב שהרבה התרחש סביב הפוסט הזה ושאני פתאום התעוררתי לעולם שקרו בו הרבה דברים ואני לא לקחתי בהם חלק. טוב, אני עסוקה בסיום תואר באוניברסיטה הפתוחה ולאחרונה ראיתי הרבה מותחנים בקורס ז’אנרים של המותחן בקולנוע. אגב, גם קולנוע יוצר חווית משתמש. למה לעזעזל אנשים הולכים לראות סרטי אימה? זה נושא לפוסט אחר.
בנושא פוסט זה, רציתי לשתף אתכם במערכת המאופיינת ומפותחת כיום אצלנו עבור בתי הספר, של מערכת שעות בית ספרית ושילוב שעות לימוד ושעות רפורמת אופק חדש בלוח שעות בית ספרי. כמנהלת צוות ממשק משתמש העוסקת הן בשימושיות והן בנגישות, היה לי קשה לקבל את דרישת הלקוח לשימוש בהרבה צבעים כדי להבדיל בין המקצועות השונים וכן בין המורים השונים וכן לשימוש ברכיב Drag & Drop. התהיות שלי היו: האם כל משתמש יוכל להשתמש ברכיב הגרירה? האם פעולת הגרירה תהיה לו קלה, מובנת? איך יכול משתמש להבדיל בין מקצוע הצבוע בצבע ורוד כהה לבין מקצוע הצבוע בורוד בהיר? איך לכל השדים והרוחות מנגישים דבר כזה? האם לכל המשתמשים תהיה חוויה טובה וחיובית מהמערכת? האם בזה שהסכמתי ללכת עם המאפיינים של המערכת והמערכת כיום כוללת צבעים (יותר מ- 100 צבעים) ורכיב גרירה התפשרתי על עקרונות ממשק משתמש ושימושיות לטובת חווית המשתמש? שאלות רבות. החלטנו ללכת על מהלך של בדיקות שימושיות (תצפיות במשתמשים) ונראה מה יהיו הממצאים.

מאת: רן לירון

רן לירון — Tue, 26 Jan 2010 20:54:30 +0000

ברק – אני מסכים ש"שביעות רצון" זה סוג של מדד מסכם, שמציג ממימד סופי של החוויה,
בלי להתייחס למרכיבים. הקביעה שממשק שמיש צריך, בין השאר, לייצר שביעות רצון אצל המשתמשים, זו אמירה נכונה – אבל כוללנית מדי.

הזכרתי בחלק הזה של המאמר מספר ממדים רגשיים שממשקים מנסים לפעמים ליצור, כגון תחושת הביטחון (באמצעות סיסמאות) ותחושת ההתרגשות, המשחקיות והמעורבות של המשתמש (בכרטיסי הגרלה).
בחלק השני של המאמר אתייחס למספר ממדים חווייתיים נוספים שממשקים מנסים ליצור, כגון אמון במערכת, אמפטיה והנאה אסטטית ושלעיתים מתנגשים עם יעילות המערכת.

אשמח לשמוע הצעות ודוגמאות לממדים רגשיים נוספים שממשקים מנסים ליצור.

מאת: ברק דנין

ברק דנין — Tue, 26 Jan 2010 17:26:39 +0000

היי רן
לא דיברתי על שביעות רצון, שהיא בהחלט חלק ממדדי השמישות המוכרים. דיברתי על רגש כמניע לפעולה, על החוויה הרגשית. ברור שחוויה רגשית שלילית תגרום לחוסר שביעות רצון, אבל שביעות רצון הוא מדד גס מדי מכדי להבין את המניעים הרגשיים שעומדים בבסיס קבלת ההחלטות שלנו.

מאת: רן לירון

רן לירון — Tue, 26 Jan 2010 12:11:10 +0000

ברק, רוני ישי - תודה על התגובות!

ברק - למיטב הבנתי החוויה הרגשית היא בהחלט חלק מהשמישות. יש התייחסות לנושא החוויה הרגשית ברבות מהמסגרות שביקשו להגדיר Usability, תחת הכותרת של satisfaction – " שביעות רצון" (שנילסן הגדיר כ " How pleasant is it to use the design ").
תוכל למצוא התייחסות לשביעות הרצון הסובייקטיבית של משתמשים בתקן ISO 9421-2101 , כמו גם אצל חוקרים רבים –
Hix and Hartson, Wixon and Wilson , Shneidermann , Constantine and Lockwood, וכאמור – נילסן.

רוני, ברק – אכן, לא התייחסתי כאן למצב של התנגשות בין צרכי המערכת לצרכי המשתמש (שראוי לדיון בפוסט משלו) אלא למצב בו חווית השימוש נתרמת מהחלטות ממשקיות שפוגעות ביעילות. ה- pre-loaders אומנם משפר את החוויה – אבל תמיד יש לכך מחיר כלשהו (לפעמים קטן) בזמני טעינה. האגדה על המראות מציגה מסגרת בה החוויה שופרה – בלי להשפיע על היעילות של המערכת בפועל.

ישי –הדוגמה נשמעת מתאימה, אבל לא הצלחתי להצלחתי להפעיל את הקישור.
נדמה לי ש- http://www.ebook.co.il/StaticPages.aspx?PageName=samples או http://www.myalbum.co.il/default.asp?PageId=6 מציגים משהו ברוח אליה התכוונת.
מרוב מאמץ ליצור "חווית עולם אמיתי" נוצרה חווית שימוש לא נעימה

מאת: ישי

ישי — Tue, 26 Jan 2010 09:31:08 +0000

והנה דוגמא לניסיון לשמר חוויה אחת על חשבון היעילות.
http://www.intermediair.nl/epaper/2010/01/index.html#/22/
בעיתון הזה ניסו לתת את חווית העלעול בעיתון אבל הגיעו למשהו שמפריע ביותר לקריאה. בנוסף, לא ממש מובן להיכן האות E שבהתחלה שייכת, ויצא שהיא יכולה לההשתייך לשני הטורים. ללא ספק גרוע.