ספט' 21 2009
פרה קדושה 2#: התאמה ל- 800×600 ול- 768×1024
התפיסה הרווחת:
"באתרי אינטרנט ומערכות חלונאיות צריך לתמוך ברזולוציה של 800×600 וברזולוציה של 1024×768"
חבר’ה – הפרה הזו חלפה מן העולם

משמעויות עיקריות:
1. יש לקחת בחשבון רוחב מסך שיכול להגיע עד 1680פיקסל (ויותר) וגובה מסך שנע בין 800 ל-1050 פיקסל.
2. כבר אי אפשר לסמוך על היחס הישן של גודל מסכים - יחס רוחב:גובה של 4:3.
כיום נפוצים גם פורמטים "מרובעים" יותר, ביחס של 5:4 (1024×1280) וגם פורמטים מאורכים ביחס של
8:5 (800×1280). המערכת צריכה להיות שימושית ולהיראות טוב גם ביחסי גובה/רוחב אלו.
3. 600×800 – לא מזיק לתמוך ברזולוציה זו, אבל חשיבותה נמוכה וממשיכה לרדת.
צריך לחשוב פעמים לפני שמחליטים להשקיע משאבים ולהטיל מגבלות על המערכת בכדי לעמוד במסגרת מגבילה זו. גלילה אופקית ברזולוציה זו כבר באה בחשבון.
קצת פירוט:
בנוגע ל-600×800, אני מניח שעבור חלק מהקוראים אני בועט כרגע בגוויה של פרה קדושה, או לכל הפחות בפרה קדושה גוססת. אם כך הוא, אני שמח לנסות לנעוץ מסמר אחרון בארון הקבורה של אילוץ ישן זה.
אני עוד זוכר את הימים שאתרים ומערכות תוכננו לתצוגה מיטבית ברזולוציה של 480×640. בשביל הצעירים מבין קוראיי זה אולי נשמע כמו היסטוריה עתיקה, או לחליפין, כמו רזולוציה של טלפון סלולארי, אבל היו ימים, לא כל-כך מזמן, שזה היה הסטנדארט במחשבים שולחניים.
מי שרצה לכוון למשתמשי הקצה המתקדמים, התאים את המערכת גם לרזולוציה המרשימה והגדולה – 600×800.
לפני כ-9-10 שנים הפך 600×800 לסטנדארט המקובל ואילו 768×1024 הפך ל- High end.
לזמן מה עוד נלקח בחשבון הצורך לתמוך ב-480×640, עד שלבסוף (נדמה לי שבארץ זה היה לפני 7 שנים בערך) ננטשה סופית ההתייחסות ל- 480×640.
למי שחושב שבארץ כיום עדיין עומדים לרשות משתמשים שעובדים ב"רזולוציה גבוהה" 1024 פיקסלים, ושחלק משמעותי מהמשתמשים עובדים ברזולוציה של 800×600, מוזמנת בזאת קריאת השקמה.
בדקתי מגוון אתרים – אתרים פרטים ואתרי ממשלה, אתרים קטנים, בינוניים וגדולים. בין הרזולוציות שתופסות פלח משמעותי מהשוק בארץ כיום, רזולוציה של 768×1024 מייצגת את ה- low end של המשתמשים.
בכול האתרים שבדקתי רק 5% – 10% עובדים ב- 600×800 – ומגמת הירידה ברורה.
בחלק מהאתרים שבדקתי בארץ, יותר מ-40% מהמשתמשים עבדו ברזולוציה גבוהה מ- 768×1024.
אחוז המשתמשים ברזולוציה של 600×800 קטן – וממשיך לרדת.
בחלק מהאתרים יותר מ- 10% מהמשתמשים עובדים ברוחב מסך שעולה על 1440px.
זה המצב בארץ, עד כמה שאני יכול לראות במערכות אליהן יש לי גישה.
ממה נובע השינוי?
• מחירי מסכים גדולים יורדים באופן עקבי, וימשיכו לרדת.
• כמעט כל כרטיס מסך שמיוצר בימים אלו תומך ברזולוציה של 1280+.
• השימוש במחשבים נישאים, בעלי מסך קטן ורחב הולך וגדל.
בארץ, המגמה של מעבר לרזולוציה גבוהה יותר, ולמסכים רחבים ו"נמוכים" רק תלך ותתחזק.
ובעולם?
המגמה זהה לארץ, ובאופן חד יותר. ראו:
http://www.justweb.com.au/statistics/internet-trends.html
וניתוח נוסף של המצב בעולם:
http://www.screen-resolution.com/common-screen-resolutions.php
סקרנים לדעת איך יראה האתר שלכם ברזולוציות שונות? בבקשה:
http://www.screen-resolution.com
מסקנות
במערכות קיימות, אפשר לנטוש בהדרגה את התמיכה ב- 800×600, במקומות בהם תמיכה זו מהווה בעיה. במערכות חדשות, שעומדות לעלות לאוויר בעוד מספר חודשים, ושהממשק שלהם אמור להיות מתואם לשוק כפי שיהיה גם בעוד שנה-שנתיים מהיום, חשוב לתמוך באופן אפקטיבי ברזולוציות שהיום תופסות חלק משמעותי מהשוק, ובעוד שנה שנתיים יתפסו את רוב השוק:
• רזולוציה נמוכה: 768×1024, 862×1152
• רזולוציות ביניים נפוצות: 1024×1280, 800×1280
• רזולוציה גבוהה: 900×1440, 1050×1680
יש לקחת בחשבון כי קיים עושר של רזולוציות ביניים נוספות.
אז מה עושים עם כל המקום הזה? ואיך מתאימים לרזולוציות מגוונות כל-כך?
זה כבר נושא לפוסט נפרד. (-B
אני מתכנן לכתוב פוסט על נושא זה – אשמח לקבל שאלות, הערות, בקשות והצעות בנושא.
שנה טובה!
רן.

תודה על הסיקור המעניין והנתונים הסטטיסטיים העדכניים.
זה באמת חסר בקשר לשוק בארץ.
[תגובה]
אני יודע את מי אני צריך לשלוח לקרוא את המאמר הזה.
טליה לטיפולך
[תגובה]
שרון -
אני מבין שהתכוונת לומר: "אותך לטליה"? (-B
[תגובה]
לא רן
התכוונתי בדיוק למה שאמרתי….
[תגובה]
טוב, אני חייבת להגיד רן שהלכת על הנושא הכי הכי מדובר, מדוסקס והנמצא במחלוקת. יפה לך.
אז מה דעתי בנושא?
ובכן, למרות שמספר המשתמשים ברזולוציה של 600X800 במערכות ואתרי משרד החינוך (כולל אגב מתנחי מערכות ומנהלי פרויקט) הוא גבוה מהממוצע העולמי והארצי, עדיין יש לעצב מערכות ואתרים לרזולוציה של 1024X768.
כדי לסייע למשתמשים הנ"ל לראות טוב יותר את הטקסט, מעצבים את המסכים עם CSS יחסי המאפשר להם להגדיל את הגופן. חלק מהאתרים אפילו משלבים מנגנון הגדלה והקטנה של גופן, למרות שהדפדפן מספק זאת. בכלל, שם המשחק הוא CSSים.
יחד עם זאת, אני נגד גלילה אופקית. משתמשים שונאים גלילה כזו.
יש לבנות את הדפים בדיבים ולא בטבלאות ולשלב אותם אבסולוטית בדף. כך שבמעבר מ- 1024X768 ל- 800X600 הדף נעשה ארוך יותר, אך כל המידע נמצא בו ולא איבדנו כל תוכן.
ראו דוגמא נהדרת של אתר חבר http://www.legalandgeneral.com/
אם אין את הידע הזה בארגון וחייבים לאפשר גלילה אופקית, אז במעבר לרזולוציה הנמוכה, יש לדאוג שכל רכיבי התוכן החשובים ביותר יופיעו בדף מכיוון הקצה הימני העליון של הדף.
זהו בינתיים. נגמר לי האויר.
[תגובה]
כמו שכתבתי :
כשלא מזיק לתמוך ב-600×800 – מצוין.
אבל בעולם האמיתי יש תמיד בעיה של הקצאת משאבים ושל היקף האינפורמציה שצריך להציג.
כשמנסים לדחוף הרבה אינפורמציה לתוך שטח מוגבל ולעטוף אותה במערך ניווט, מקבלים לפעמים עמודות צרות מאוד ולא נוחות לקריאה. דוגמה, אפשר לראות בתוצאות החיפוש של אתר לשכת הפרסום הממשלתית.
הפתרון האידיאלי ב- web הוא ממשק גמיש – Relative / Liquid / Fluid אבל ממשק כזה קצת יותר מורכב לממש ולתחזק.
[תגובה]
"הפתרון האידיאלי ב- web הוא ממשק גמיש – Relative / Liquid / Fluid אבל ממשק כזה קצת יותר מורכב לממש ולתחזק." גם נילסן מסכים איתך, אבל האם ממשק גמיש לא עשוי לפגוע בשימושיות? לפחות בעקביות ובסדר הכללי של האתר.
המשתמש בעל הרזולוציה הנמוכה עלול לקבל עמוד בו האלמנטים לא מסודרים כפי שהמעצב התכוון (כפתור X לא מונח בדיוק במקום הנכון, תמונה Y לא מיושרת טוב עם הטקסט וכו’).
מצד שני, ממשק ברזולוציה קבועה עשוי ליצור גלילה אופקית וגם כאן יש פגיעה בחווית המשתמש.
אז האם לדעתך זה טרייד אוף שנבדק כל מקרה לגופו או שבאמת ברוב המקרים הפתרון האידיאלי יהיה layout גמיש?
[תגובה]
הי מרטין.
לא רק שממשק גמיש לא פוגע בנגישות, הוא חובה לממשק נגיש.
אחד מדרישות הנגישות היא לאפשר הגדלה של גופנים.
הגדלה של גופנים לא אמורה "לשבור" את הממשק.
הממשק צריך להיות מתוכנן, מעוצב ומקודד באופן שמאפשר להגדיל את הטקסטים ב- 200%
(ולא באמצעות כלי ה-Zoom ) בלי לפגוע בממשק.
ההשקעה הנוספת הזו (שאגב, איננה גדולה) בתכנון, בעיצוב ובמימוש היא הסיבה שרוב האתרים מוותרים והולכים על הפיתרון הקל לתמיכה ברזולוציות שונות – תכנון מיטבי למחנה המשותף הנמוך, (שעד לפני שנה-שנתיים היה 800×600)
למידע נוסף – אני ממליץ בחום על הבלוג של ג’ו.
[תגובה]
שמתי לב שהתייחסתי בתגובה הקודמת לנגישות, אבל אולי רצוי לחדד את הנושא הרחב יותר של שמישות.
ממשק גמיש לא צריך להשתבש ברזולוציה גבוהה.
ראשית, כי ביצוע נכון של ממשק גמיש המערכת תראה טוב ונכון בכל רזולוציית יעד.
שנית, כי ניתן (ורצוי) להגדיר אורך שורות מקסימאלי, רוחב מקסימאלי למעטפת הממשק וכו’.
בקיצור, כפי שאמרתי – הסיבה היחידה שלא לתמוך בממשק גמיש היא שיקולי עלות.
[תגובה]
[.. זה מה שרן כתב ..]