ספט' 05 2009
פרת ממשק קדושה #1: הדגשה של שמות שדות
(המשך לדיון שפתחתי בקבוצת הדיון Ux.il )
זהו הפוסט הראשון בסדרה של פוסטים בהם אבקש להעמיד סימני שאלה סביב קונבנציות מקובלות ו"פרות קדושות" בעולם הממשק.
מה נכון יותר להדגיש בטפסים - את שמות שדות הקלט או את הערכים ?
שהרי המידע החשוב באמת הוא הערכים שהשדות מקבלים, אבל הקונבנציה המקובלת היא להדגיש את שמות השדות.
איזו אופציה עדיפה לדעתכם – אופציה א’ או אופציה ב’?
לפוסט 
מריץ FireStats
הי רון,
כל הכבוד על היוזמה.
עכשיו הדיון יכול להיות הרבה יותר ממוקד.
לדעתי אופציה א’ היא הנכונה יותר, מפני שעל המשתמשים להזין נתונים לשלושה שדות שאותם יש להדגיש.
אופציה ב’ היתה נכונה יותר אם המשתמשים היו צריכים לקרוא את הנתונים ולא להזין אותם.
בנוסף, ניתן באופציה א’ להדגיש גם את שם המשתמש/ת, ישרל ישראלי, בכדי שהמשתמש/ת יזהו במהירות שאכן זהו הטופס שלהם.
[תגובה]
רן – רעיון מעולה ומעניין לפוסטים!
זיו – הוצאת לי את המילים מהמקלדת לגבי אופציה א’.
למעשה צריך לפקס את המשתמש על השדות שהוא צריך למלא או לעדכן.
בצפיה לפרות הבאות…
[תגובה]
הי רון, אחלה רעיון לפוסטים ,חבל שצריך "לצאת" מכאן כדי להמשיך דיון במקום אחר (פורום), מקווה שלפחות סיכום התובנות והממצאים יעלו לפה..
ניסיתי למצוא ולהרשם לקבוצה ב- LinkedIn ולמרות שאני רשום לאתר (אך לא עושה בו שימוש ואולי פה הבעיה)בחיפוש לא מצאתי את הקבוצה כלל..גם זאת בעיית UX בפני עצמה (הקלדתי בשורת החיפוש את שם הקבוצה כפי שאתה רשמת: "Ux.il" וקיבלתי את התוצאה המתסכלת הבאה: "There are no groups that match your search criteria".
לגבי הדיון הנוכחי, אם צריך לבחור אז אני בעד אופציה א’, אך דווקא הדילמה שלי בעניין הטפסים היא לא מה להדגיש כי אם איך להדגיש. במיוחד שמדובר בשדות חובה ואז מופיעה לה * קטנה שבקושי רואים…
בנוסף בהקשר אחר אך דומה אני תמיד מתלבט כיצד "ליישר" את השדות האם יישור לימין (כפי שבדוגמאות שלך כאן) או יישור לשמאל קרוב לשדה אותו צריך למלא (כל ה- נקודותיים באותה עמודה).
בכל מקרה מזל טוב על הבלוג ובהצלחה בהמשך..
אורן
[תגובה]
אני דווקא בעד אופציה ב’, לשם צריכות להיות מופנות עיני המעדכן.
נראה לי שהצגת המלל המודגש במקרה זה לא מספיק מביאה לידי ביטוי את הדילמה שאתה רוצה להציג.
אני חושב שאם היתה הדגשה גרפית מסביב לתיבות הטקסט או מסביב לתיאור השדות הדילמה היתה יותר ברורה.
[תגובה]
תודה רבה לכל המגיבים עד כה!
זיו: אני מסכים אם שאם המשתמשים צריכים לקרוא את הנתונים ולא להזין אותם נכון יותר להבליט את הנתונים ולא את שם השדה..
אורן: קבוצת הדיון נקרא "uX .il חווית משתמש בישראל" בכתובת :
http://www.linkedin.com/groups?home=&gid=1880305&trk=anet_ug_hm&goback=%2Eanh_1880305%2Eana_1880305_1252104861366_3_1
כנראה לא מצאת אותה כי בשם יש רווח בין ה- UX לבין ה-IL.
עדכן אותי אם אתה עדין לא מצליח להתחבר אליה.
לגבי יישור שדות –
מומלץ לישר שורות טקסט לתחילת כיוון הקריאה, כלומר בעברית לימין, ובאנגלית לשמאל.
לא למרכז, לא justify ובעיקר לא לכיוון ההפוך. ראה:
http://www.useit.com/alertbox/navigation-menu-alignment.html
זיו, אורן: עשיתם חיתוך בין השם הפרטי שלי לשם המשפחה ויצא לכם "רון" ? (-B
שמי הפרטי הוא רן
[תגובה]
היי רן,
מסכים לגבי ההבחנה שבין קריאת הערכים והזנתם. בדוגמאות שהבאת לדעתי יותר הגיוני להדגיש את שמות השדות. עם זאת, יש לי הצעה מהפכנית – בדוגמאות הספציפיות האלה, אולי פשוט לא צריך להדגיש שום דבר?
אפשר לתת לבנאדם לעבוד בשקט מבלי שמשהו צועק עליו מהמסך.
אבל כמובן שכל טופס לגופו. למשל בטופס של חנות וירטואלית ייתכן שכן יהיה נכון להדגיש את מספר הפריטים שהמשתמש מזמין, אפילו אם הוא זה שהזין את המספר בעצמו לפני דקה.
[תגובה]
הי רן,
לדעתי, שם השדה והשדה אחד הם. גם בתוך הקוד צריך להיות קשר ברור בין תווית השדה לשדה עצמו.
בהצבה של האלמנטים על המסך מבליטים את הקשר בין השדות ע"י זה שמניחים אותם אחד ליד השני במרחק קבוע.
חשוב שהמשתמש ידע מה שם השדה עוד לפני שהוא קורא את התוכן שלו. כדי לקרוא קודם את שם השדה, יש צורך דווקא בהבלטה של תווית השדה ולא של תוכן השדה. היות וכפי שאמרתי, התווית והשדה צמודים יחסית ולא כפי שהצגת כאן, המשתמש מבין (קוגניטיבית) ומקשר בין השניים.
אם היינו מבליטים את התוכן, העין הייתה מתמקדת בתוכן ולא בשם השדה. במקום שנתמקד בגובה ובמשקל, העין תתמקד ב- 188 ו- 89. מה המשמעות של המספרים הללו?
תודה.
רעיון נוסף לפוסט בתחום הזה: כיצד מציגים למשתמש הודעות מערכת. האם במקום קבוע בראש המסך? האם בתיבת הודעה הנפתחת באמצע המסך?
[תגובה]
טליה -
הקישור בקוד בין שם השדה לתוכן השדה אכן חושב מבחינת נגישות לעיוורים,
אבל זו סוגיה נפרדת לעניות דעתי, מהדגשה ויזואלית. אין קשר אוטומטי בין האופן בו מוגדרים השדות בקוד לאופן בו הם מיוצגים גראפית.
הצבה של שדות אחד ליד השני במרחק קבוע לאו דווקא תראה על קשר בניהם.
ייצוג של קשר באמצעות מרחקים מודגש דרך ההבדל ברווח בין אובייקטים קשורים (וסמוכים) לאובייקטים לא קשורים (ומרוחקים) – ע"ע עקרון הקרבה בגשטלט.
תודה על הרעיון לדון על הצגת הודעות מערכת.
נראה לי שאגיע לזה בהמשך הדרך.
וטלי - איזה רעיון מוזר. להדגיש את מה שחשוב?
(-B
ועכשיו ברצינות -
אני נוטה להסכים אתך.
אי אפשר להדגיש חלקים גדולים מדי מהמערכת.
אם יותר מדי תכנים במערכת מודגשים – דווקא מה שלא מודגש בולט.
גם להדגיש 50% מטקסט במסך לא ממש אפקטיבי.
נראה לי שנכון מתודולוגית להימנע מהדגשה ולשמור את האמצעי הזה רק למקומות בהם הוא באמת חיוני.
כמובן שאפשר לכתוב את כל התכנים, שמות שדות ותוכן שדות, ב-Bold,
אבל חושב לזכור שבמקרה כזה זו איננה הדגשה אפקטיבית, אלה פשוט בחירה אסטטית בסגנון גופן מסוים
[תגובה]
קודם כל אני מאד שמח לקרוא מפרי עטך!
יכול להיות שאני שמרני אבל נראה לי שה"פרה הקדושה" עדיין לא בשלה לסטייק.
הרעיון, לדעתי, מאחורי הדגשת הכותרות המודגשות הוא להדגיש לממלא הטופס מה עליו למלא היכן. זה מקל על ההתמצאות בטופס. הם גם מוכרים מבחינת הכתיב שלם (שן משפחה, שם פרטי) והעין "מצלמת" אותם ולא צריכה ממש לקרוא.
התכנים הממולאים עונים למספר מאפיינים: 1. הם מוכרים לממלא הטופס ואינם חדשים עבורו, 2. הם לעתים ארוכים (שם משפחה, שם רחוב, כתות דוא"ל) 3. המשתמש רגיש במיוחד לתקלדות שנפלו בעת שהזין את הנתון.
כעת, כיוון ש-BOLD הוא פחות קריא לטקסטים, ואת הטקסטים האלה מעוניין ממלא הטופס לקרוא, ואף בעיון כדי לנכש תקלדות, רצוי שהם יהיו הכי קריאים שאפשר, כלומר לא BOLD.
תמשיך לכתוב.
[תגובה]
הי רן (יש יותר מדי מאיתנו בסביבה) -
יש לך בסיס בדוק לכך ש"BOLD הוא פחות קריא לטקסטים" ?
האם Arial 12 Bold פחות קריא מ- Arial 12 "רגיל" ?
[תגובה]
אני דווקא קרניבור, אבל את הפרה הזאת נראה לי שאין מה לשחוט.
ההחלטה מה להדגיש צריכה לנבוע מהמוטיבציה של המשתמש, כלומר מהמשימה שהוא רוצה או נדרש לבצע, ומאופי הנתונים בטופס. מאחר ואנחנו מדברים על מצב שבו יש כבר נתונים בשדות, אני מניח שהמשימה היא עדכון. עכשיו השאלה היא – את מה נרצה למשוך את המשתמש לסרוק כדי לאתר את הערך שהוא רוצה לעדכן, את התוויות או את הערכים עצמם?
כדי לענות על השאלה הזאת מעניין לבדוק מה מאפיין את הערכים, כמו שרן בר יעקב (רן ב) אמר. אני דווקא לא מסכים איתו לגבי מאפיין 1 – לא כולם מוכרים לממלא הטופס. משקל, למשל. מי זוכר מה המשקל שהוא הזין אחרי כמה חודשים? אם היו בטופס עוד כמה ערכים מספריים זה היה מדגיש עוד יותר את הקושי לאתר נתון כמו משקל, שהערך בו לא מאופיין בשום דבר מיוחד למעט יחידות המידה שצמודות אליו – בניגוד לשדה מספרי כמו טלפון שאנחנו מזהים מייד בזכות המבנה (05X-XXX-XXXX).
מאחר והשדות הם בד"כ הטרוגניים באיפיון שלהם, ההמלצה שלי תהיה להישאר עם הדגשת שמות השדות.
אגב, אם שמות השדות היו מעל הערכים, זה היה פותר עבור המשתמש את בעיית הסריקה (לפי ערך או לפי כותרת) – כי הערך והכותרת היו נסרקים ביחד, במבט אחד.
אני לא מכיר את הטענה ש-BOLD פחות קריא לטקסטים. לגבי ITALICS זה די ידוע, ממבט קצר על טקסט בגודל 12px שאיטליקס מופעל עליו אפשר לראות את זה גם בלי מחקר מעמיק…
[תגובה]
רן,
בנושא של טפסים, להדגשה יש משמעות אחרת מאשר בנושא של תוכן.
כאשר בתוכן אתה מדגיש את התוכן ולא את הכותרת, המשמעות שונה.
לגבי ההיבט הנגישותי של העניין, מצד אחד, המשמעויות הויזואליות של ההדגשה, כפי שהצגת אותם במאמר, לא רלוונטיות למשתמשי מקריאי מסך. מצד שני, אלו לא היחידים שזקוקים לנגישות, ומכאן שהפתרון הזה אכן עשוי לפגוע בהם.
דבר נוסף, צריך לשים לב מה המשמעות של "הדגשה". בדרך כלל, הדגשה משמעה בידול. לבדל פריט מסויים, מפריט אחר. מכאן, שגם אוופציה ב’ שלך היא הדגשה לכל דבר (כותרות השדות, נבדלים משמעותית מהשדות עצמם).
ודבר אחד אחרון, יש כאן סתירה למה שכתבת בפוסט השני שלך בנושא עקביות ממשק המשתמש. כתבת שם שהמשתמש מגיע עם סט של עקרונות וידיעות על ממשק משתמש. ונכון לכרגע, הקונבציה הויזואלית היא כן להדגיש (ויזואלית) כותרות. הדבר נכון דפוס, ולכן הוא ביעבע גם לרשת.
אני יודע שזו לא התגובה שציפית לה, אבל קיבלתי את הרושם הראשוני שמדובר בתוכן, ולא בטופס.
בתוכן כתוב, אכן הדגשה של התוכן עצמו משמעותית יותר.
Joe
[תגובה]
ג’ו – בוקר טוב! טוב לשמוע את קולך. (-B
אכן יש סתירה בין עקביות לבין כל ניסיון לשנות משהו. מה שאני מנסה לעשות כאן, ובמאמרים הבאים בסדרת "פרות קדושות", הוא להציג קונבנציות מקובלות ולהציג סימן שאלה האם באמת נכון לשמור על הקונבנציה.
הסיבה שממשקים היום נראים ומתפקדים אחרת ממשקים לפני 20 שנה (ובגדול– טוב יותר) הוא שנעשתה סידרה של החלטות "לחרוג מהקונבנציה".
שמירה על קונבנציה חשובה – אבל לא בכל מחיר.
דוגמאות לקונבנציות מקובלות נוספות, שלדעתי כדאי לשקול האם לשנות אותם –
הסתרה גורפת של שדות סיסמה, שימוש ב- CAPTCHA ועוד.
שורה תחתונה:
אני מאמין שחייבים להכיר את הקונבנציות ולפעול על פיהן, אבל אסור להיות שבויים בהן. כאנשים שמעצבים את חווית המשתמש בעולם הדיגיטאלי עלינו לשאוף כל הזמן לשפר, להקל ולקדם, גם כשמשמעות הדבר היא חריגה מהמוכר, ולפעמים, לטווח הקצר מאוד, גם חריגה ממה שנחש ל"נוח מתוך הרגל".
[תגובה]