ספט' 04 2009
הכללים. כלל #2: פשטות
(זהו המאמר השני על כללי עיצוב ממשק. קישור למאמר הראשון)
ממשק שימושי חייב להיות פשוט.
עיקרון זה ידוע גם בשם "kiss principle"
למה זה טוב?
ממשק פשוט = ממשק נוח, ברור ויעיל.
אין כמו ממשק שמרגיש נוח, ברור ויעיל להגדלת שביאות הרצון של המשתמשים.
הפשטות צריכה להישמר גם ברמת חווית המשתמש הראשונית ("נראה לי שפשוט לבצע רכישה מהאתר הזה")
וגם בפועל ("הצלחתי להשיג מה שהתכוונתי בדיוק, בקלות ובמהירות").
הנחיה 1: צמצם את הרכיבים המוצגים והפונקציונאליות שהמערכת מציע למינימום ההכרחי
כדי לצמצם בכמות הרכיבים חיוני לזהות מה חשוב לכם ומה חשוב למשתמש, ולהציג רק את המינימום ההכרחי.
מה שחיוני למשתמש ולמודל העסקי – להציג. מה ש"nice to have" – להוריד, או להעביר לעמוד מקושר.
כן, לפעמים צריך לקבל החלטות קשות ולחתוך בבשר החי.
טעות נפוצה בחשיבה: "כמה שיותר אפשרויות ופונקציות, יותר טוב".
משתמשים מחפשים מה שנוח, ברור וקל לשימוש, בלי מאמץ. יותר רכיבים במסך = יותר מאמץ. יותר החלטות = פחות נוח.
(קיים פלח שוק קטן של "חובבי גאדג’טים וריבוי פונקציות". אולי ארחיב בהזדמנות על עיצוב ממשק לפלח ספציפי זה).
עמוד שמכיל המון אופציות, מידע ובאנרים מבטיח שאף אחד מהם לא יזכה למלוא תשומת הלב. אם יש באתר רק מספר רכיבים בודדים, הסבירות שהמשתמש יתייחס אל כל אחד מהם גבוהה בהרבה.
יתרה על כך: עמוד עמוס שמאלץ את המשתמש להתאמץ ולחפש מידע בין פרטים רבים שלא רלוונטיים לו, מגדיל את הסיכון שהמשתמש יאבד עניין לגמרי וינטוש את האתר.
הנחיה 2: פישוט תהליכים – מינימום clicks לכל משימה
תהליכים מורכבים פוגעים באפקטיביות של תהליך מכירה בשלוש דרכים:
- הרתעה: משתמשים נרתעים מתהליכים שנראים במבט ראשון כמחייבים השקעה של זמן, או קבלת החלטות רבות.
- נטישה: כל לחיצה על כפתור מחייבת החלטות. "לאשר או לא?" "להמשיך או להפסיק?"
כל מעבר שלב, לחיצה על כפתור, סימון check box וכו’ מהווים צומת החלטה.
בכל צומת כזו עלול המשתמש לבחור לנטוש. ככול שתמעיטו בצמתי ההחלטה, תגדילו את הסיכוי שהמשתמש יסיים את התהליך. - בלבול: כל החלטה שהמשתמש מקבל מגדילה את הסיכוי לשגיאה.
כל שגיאה בתהליך מגדילה את הסיכון לתוצאה שגויה וללקוח לא מרוצה.
חשוב להקפיד שתהליכים וטפסים יראו כפשוטים לביצוע במבט ראשון. לא רצוי , לדוגמה, להציג המון שדות למלא במסך הראשון. רצוי גם להימנע מלחלק את התהליך להמון שלבים.
כמובן שרצוי שהתהליכים יהיו גם פשוטים לשימוש בפועל, לא רק ברמת החוויה. בהזדמנות אולי ארחיב את הדיבור על ההבדל בין הפשטות כחויה ופשטות אמיתית.
הנחיה 3: שמירה על ריווח (White Spaces) בין רכיבים
ככול שהמסך עמוס יותר ברכיבים צפופים, כך קשה יותר לזהות כל רכיב בנפרד בסריקה מהירה והמסך נראה מורכב יותר. שמירה על רווחים בין רכיב לרכיב יוצרת תחושה של מסך עמוס פחות ולכן פשוט יותר לשימוש.
דוגמה טובה: Facebook: למרות שמסך הכניסה לאתר מכיל רכיבים רבים, ושלושה אזורים שונים שמציגים שדות קלט, התחושה הראשונית שהוא יוצר היא של ממשק פשוט. אפקט זה מושג, בין השאר, ע"י שמירה על ריווח בין הרכיבים השונים בעמוד.
הנחיה 4: היצמדות לקונוונציות ממשק מקובלות
מה שמוכר – פשוט לזיהוי ולתפעול. מה ששונה – מורכב יותר.
לא פעם, מתוך רצון להיתפס כשונים, חדשנים ומקוריים, עולה הפיתוי "להמציא את הגלגל".
אם חשוב לכם שהמשתמשים שלכם יבינו איך המערכת שלכם עובדת ללא מאמץ מצדם, וישתמשו בה באופן שהתכוונתם, אל תבלבלו אותם עם ממשק לא מובן. קונבנציות מקובלות כגון הצגת קישורים בצבע כחול (רצוי עם קוו מתחת) וניווט שנמצא במקומות המקובלים (פס ניווט עליון, בר ניווט בצידו של המסך) מקלות על המשתמש להשתמש במערכת בצורה אפקטיבית – עבורו ועבורכם.
חשוב לציין שהתאמה לקונבנציות המקובלת איננה נכונה תמיד ובכל מחיר.
בעולם הממשק יש מספר מוסכמות ו"פרות קדושות" שהשתרשו עם השנים, למרות בעיות וקשיים שהן יוצרות למשתמש. בחלק מהפוסטים הבאים אנסה להצביע על מוסכמות שכאלה ולדון בשאלה מתי נכון לסטות מהן.
דוגמה טובה לממשק מתאום לקונבנציות מקובלות: אתר המכירות הענק Amazon.
האתר מציע מגוון אדיר של מוצרים, ועשיר מאוד בתוכן ובפרסומות. למרות זאת אין בעיה למי שמגיע לאתר, להבין בדיוק איך למצוא מוצרים ולבצע רכישה. האתר נראה חדשני ודינאמי – בלי לנסות להמציא את הגלגל בעיצוב הממשק.
לא פשוט לבנות מערכת פשוטה. שווה להשקיע בכך זמן ומחשבה.
ככל שהמערכת שלכם תהיה פשוטה יותר, כך תשתפר האפקטיביות שלה בהשגת המטרות המרכזיות שתגדירו לה.
מריץ FireStats
[...] ומקשה על ייצוג ההיררכיה, מה שמחזיר אותי להנחיה בה דנתי במאמר קודם: יש לשמור על צמצום ופשטות, כי לפעמים פחות זה יותר, ויותר [...]
אנטואן דה סנט אקזופרי ניסח את הרעיון הזה יפה: "נראה ששלמות אינה מושגת כשאין יותר מה להוסיף, אלא כשאין יותר מה להסיר".
בעולם העיצוב אחד הביטויים הפופולאריים לרעיון הפשטות הוא "Less is More", שעל פי ויקיפדיה מגיע מהשירה של רוברט בראונינג, שהייתה השראה לגישה המינימלסטית של הארכיטקט Ludwig Mies van der Rohe.
המעצב מילטון גלזר טען מאוחר יותר שעדיף לומר ש"Just enough is more", כלומר – אל תסירו מהעיצוב יותר ממה שנחוץ להסיר. הוא נותן שטיח פרסי כדוגמא שאי אפשר להגיד עליה "פחות זה יותר". הנה הציטוט המקורי שלו:
http://kottke.org/02/05/just-enough-is-more
[תגובה]