UX (re)view

האם נכון תמיד ש "ממשק טוב חייב להיות פשוט ומינימליסטי"?
התשובה הקצרה: לא.

לא תמיד צריך לכוון לממשק פשוט או מינימליסטי. יש מקרים בהם  ממשק עמוס יכול להיות אפקטיבי יותר, שיווקי יותר ונוח יותר. פשטות היא אמצעי, לא מטרה. ממשק טוב אמור ליצור חווית שימוש טובה, להיות אפקטיבי ויעיל. לא פעם ניתן לשפר את העמידה ביעדים אלו דווקא ע"י יצירת ממשקים עמוסים ומורכבים.

היתרונות המיוחסים לממשקים פשוטים

התפיסה שחיוני ליצור ממשקים פשוטים מבוססת על מספר ערכים מוספים שמיוחסים לממשקים פשוטים:

- שיווק ומכירות: ממשק מורכב נתפס כמרתיע לקוחות פוטנציאליים.
- נוחות: ממשקים פשוטים נתפסים כקלים יותר לשימוש ממשקים מסובכים.
- קיצור זמני לימוד: כלים וממשקים פשוטים אמורים לדרוש פחות זמן ומאמץ בתהליך הלימוד.
- ייעול תהליכי עבודה וקיצור זמני תגובה: ממשק פשוט אמור לקצר זמני תגובה  וליעל את השימוש במערכת (ע"ע חוק Hick–Hyman ).
- מניעת טעויות: ריבוי  אפשרויות וכלים מגביר את הסיכון לשגיאות.

במאמר זה ובמאמרים הבאים בסדרה אנסה להראות כיצד ממשק מורכב עשוי להוות כלי אפקטיבי יותר ממשק פשוט מכל הבחינות הנ"ל  -  שיווק, נוחות, לימוד ויעילות השימוש במערכת. אתחיל במורכבות הממשק ומכירות.
להמשך קריאה »

(חלק שני מתוך 2)
בחלקו הראשון של מאמר זה הדגמתי מספר תרחישים המצדיקים פגיעה ביעילות המערכת כדי לשרת את המשתמשים.
בחלק זה  אציג עוד מספר מקרים בהם נכון לייצר ממשק יעיל פחות – אך טוב יותר -
ואציע מספר קווים מנחים ליצירת ממשק איכותי.

אסתטיקה במקום יעילות ?

אסתטיקה והחוויה:

אסתטיקה לשמה לא הופכת ממשק לאפקטיבי, אבל אסתטיקה יוצרת חוויה של ממשק אפקטיבי. במספר מחקרים הראו שתפיסת מערכות כ"נוחות לשימוש" מושפעת מאוד מהרושם הראשוני שמשאירה המערכת. ההתרשמות ראשונית נקבעת כהרף עין. ע"פ מחקר אחד – תוך פחות מחצי שנייה. מחקר אחר הראה שלא משנה מהו הרושם הראשוני – משתמשים נוטים לשמר אותו לאורך זמן, גם לאחר עבודה ממושכת עם המערכת.
ממשק אסתטי, שנתפס כממשק נוח, יגדיל את שביעות הרצון של המשתמשים, גם אם בפועל אין לו יתרונות אמיתיים על פני השימוש בממשק סתמי או מכוער.

אסתטי = אמין

ממשק אסתטי מסיע ליצירת אמון במערכת, ולהגדלת הנכונות של המשתמש לעשות שימוש במערכת לאורך זמן. באינטרנט, משמעות החוויה האסתטית היא הגדלת הסיכוי שמשתמש מזדמן יקדיש עוד כמה שניות קריטיות לסקירת האתר, לפני שהוא נוטש אותו באמצעות הכפתור הקטלני ביותר שעומד לרשותו – "back".
להמשך קריאה »

תגיות: פרות קדושות

עושה רושם שאתר הבית של Google הוא האתר הכי פופולארי שאף אחד לא רואה;
כנראה שרוב המשתמשים מחפשים ישירות דרך סרגל החיפוש בדפדפן.
לאט לאט מתגנבים לאתר הבית כל מני תכנים חדשים.

הדבר הראשון שהבחנתי בו הוא התמונה הענקית, לכבוד אולימפיאדת החורף:

התמונה  מהווה קישור למידע על אולימפיאדת החורף ב- Wikipedia. 

 ואז הבחנתי במשהו נוסף –

בדיקה מהירה של תצלום מסך ששמרתי לפני כשבועיים אישרה שאכן מדובר באופציה חדשה באתר הישראלי של גוגל – www.google.co.il. מעניין לציין שבאתר הראשי של גוגל (google.com), כמו גם באתרים בצרפתית, בספרדית ובהינדית – האופציה הזו לא קיימת.

והטעויות?
ראשית, צידי התמונה אינם מהווים קישור.
מי שיעביר את העכבר על חלק בתמונה שאיננו בדיוק מעל אזור החיפוש, לא יראה קישור ועשוי להניח שאין קישור מהתמונה –
ולא לבדוק שוב.

טעות שמישות נוספת שתפסה את עיני – פריסת ה-Radio buttons.
משום מה מישהו ב-Google לא שם לב, והציג את רשימת האפשרויות לחיפוש כרשימה אופקית של Radio buttons,
כאשר חלק מה- Radio buttons ממוקמים בדיוק בין שתי כותרות:

זו דרך טובה לבלבל משתמשים, מכיוון שלא ברור לעין לאיזו כותרת מתקשר כל Radio button.

משתמש מרוכז שיקדיש לעניין 2-3 שניות יבין איך להשתמש בפקד, אבל מתי פעם אחרונה התרכזתם ליותר משניה בפקד שכזה?

Google – לטיפולכם המהיר אודה. (-B

תגיות: Google

(חלק ראשון מתוך שניים)
גישה רווחת גורסת כי שימושיות (או במינוח המדויק: "שמישות") זהה לחווית משתמש טובה.
על פי גישה זו, התהליך והתוצרים של "עיצוב חווית משתמש" מסתכמים בממשק יעיל. תפיסה זו שגויה.
נכון שבימנו העמוסים והמעמיסים ניתן להתייחס לכל המשתמשים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז,
אך חווית משתמש טובה רחוקה מלהסתכם ברצון לסגור עניין כמה שיותר מהר. יתרה מכך -
לפעמים יעילות הממשק עומדת בסתירה לחוויית משתמש טובה.

יש הגדרות רבות לשמישות (Usability) וקריטריונים שונים להערכת שמישות במערכות מידע.
תקן ISO לשמישות (  ;ISO 9421-210 – Human-centered design for interactive systems )
מתמקד ביעילות המערכת, התועלת ושביעות הרצון של המשתמשים.
נילסן מתייחס גם ליכולתו של המשתמש ללמוד ולזכור את המערכת ולטיב ההזהרות שהמערכת מספקת.
תחת המטריה הרחבה של "שמישות" ניתן לכלול גם את נוחות השימוש, עומס המידע, המאמץ הנדרש לתפעול המערכת, ההתאמה לצרכים והרצונות של המשתמש ועוד.

במהלך תהליך הפיתוח, נוטים לפעמים לשכוח שהמטרה איננה ליצור את המוצר ה"טוב ביותר" ע"פ פרמטרים "אובייקטיביים", אלא ליצור את המוצר הטוב ביותר עבור המשתמש. לפעמים משמעות הדבר היא כי עלינו ליצור מערכת עם "טעויות" שפוגעות ביעילות המערכת, בכדי להגדיל את שביעות הרצון של המשתמש מהמערכת.

באילו מקרים עלינו ללכת לקראת המשתמש, על חשבון יעילות המערכת ?

ישנן מספר סיבות שעשויות להצדיק פגיעה ביעילות ממשק, במטרה להטיב עם המשתמש:
- יצירת חווית יעילות (להבדיל מיעילות אמיתית)
- התאמה להרגלים
- חיזוק ומיקוד החוויה הרגשית
- Immersion (איך להגדיר זאת בעברית? "חוויה מציפה" ? "חוויה מוחלטת"?)
- מיצוב
- אמינות
- אסתטיקה

להמשך קריאה »

תגיות: פרות קדושות

האם נושאי דגל הפשטות והממשק הנקי משנים כיוון?

בהתחלה נוסף אפקט ה"Fade", בו מופיעות האופציות השונות של העמוד רק כשמזיזים את העכבר.
והיום, לכבוד יום ההולדת של ניוטון -  גוגל מציגה אנימציה של תפוח נופל.

האם גוגל משנים כיוון מממשק ספרטני לממשק "עשיר" יותר?

תגיות: Google

BaseCamp:
מערכת מבוססת Web שמשמשת לתקשורת בתוך צוותי אפיון פיתוח.
הפיכת emails ל"שיחה" (מצלצל לכם "wave"?).
עלות – בין 24$ 149$. לחודש.
אההמ. לא זול.
מסתבר שאפשר גם בחינם. (תיכף אפרט)

באקוגן: השיגעון הצרכני האחרון של ילדי העולם (= השיגעון הצרחני האחרון).
צעצוע כדורי קטן שנפתח למפלצת מסורבלת.
מגיע עם 723 תוספות, הרחבות ועזרים.
פיגוע מתוכנן היטב בארנקי ההורים / הדודים / הסבים / כל מי שלא עומד ב"לחץ פיזי מתון".
עלות – באזור ה-60 ₪ ליחידה, או 100 ₪ ל-3 יחידות.
אההמ. לא זול.
מסתבר שאפשר גם יותר בזול. (תיכף אפרט)

להמשך קריאה »

תגיות: BaseCamp, ממשק והעולם האמיתי, צעצועים

כחלק מתהליך ההקמה של UXI, אנחנו מנסים לגבש הבנה של משתמשי האתר.
אמיר דותן פרסם פניה לאנשי ממשק וחווית משתמש לספר על עצמם וכיצד הם קשורים לתחום.
לאחר קצת התלבטויות החלטתי לספר על גילגולי המקצועיים.
את הסיפור המלא (או בעצם – התקציר) תוכלו לקרוא אצל אמיר .

לתגובות…

כבר חודש יש לי מאמר חדש "בקנה" (שעוסק ההתנגשות בין "חווית משתמש" ל"שמישות")
ואני לא מצליח למוצא את הזמן להתקדם איתו.
הסיבה פשוטה – הזמן הפנוי שלי (וחלק מהזמן הלא פנוי שלי) נשאב ליוזמה חדשה וחשובה:
הקמת אתר לקהילת חווית המשתמש בישראל – UX Israel, או בקיצור – UXI.
באופן הולם להפליא מעורבים במיזם הזה שני האנשים שהבלוגים שלהם היוו את ההשראה לפתיחת הבלוג הזה –
אמיר דותן וברק דנין (האיש, היוזם והמנוע שמאחור UXI) ועוד כמה אנשי מקצוע מכובדים שברק הצליח להדביק בחידק.

מה יהיה ב-UXI ?   כל מה שאנשי UX / UI מהארץ יביעו בו עניין.
העסק עדין בשלבי התהוות. זה הזמן שלכם להשפיע! (רמז רמז…)
לפרטים ומידע נוסף אתם מוזמנים לבקר בבלוג שיעקוב אחר תהליך ההקמה של האתר – http://www.uex.co.il/

תגיות: UXI, רן לירון

תגיות: ג'ון ברייס, הדרכה, רן לירון

חיוני להגיש למשתמש את תכני המערכת באופן נוח, ברור ושימושי.
התכנים, ברוב המערכות והאתרים, מועברים בעיקר באמצעות טקסט.
יש לנסח את הטקסט כך שהתוכן ייקלט ע”י המשתמשים.
אבל..

הבעיה: משתמשים לא קוראים טקסט.

הם סורקים אותו בזריזות, מנסים לאתר מה רלוונטי, ולהתעלם ממה שלא.
כתיבה יעילה לממשק ככלל, ולאתרי web בפרט, תייצר טקסט שהמשתמש יזהה בסריקה ראשונית
כ"שווה את המאמץ", רלוונטי ומעניין.

טקסט אפקטיבי בממשק – קווים מנחים:

יש מספר רב של קווים מנחים מוכחים מחקרית לניסוח טקסט באופן אפקטיבי לממשק. אתמקד כאן בכמה מהמרכזיים שבהם.

ראשית – הנחיה כללית: המשתמש לא רוצה או לא יכול לקרוא טקסט ארוך ומורכב.
יש לעבר את המסרים המרכזיים בצורה היעילה, הפשוטה והברורה ביותר,
תוך הקפדה על כתיבה ממוקדת ומתואמת לסריקה.

איך עושים את זה?
בבקשה:

להמשך קריאה »

תגיות: היררכיה, טקסט