UX (re)view

(חלק ראשון מתוך שניים)
גישה רווחת גורסת כי שימושיות (או במינוח המדויק: "שמישות") זהה לחווית משתמש טובה.
על פי גישה זו, התהליך והתוצרים של "עיצוב חווית משתמש" מסתכמים בממשק יעיל. תפיסה זו שגויה.
נכון שבימנו העמוסים והמעמיסים ניתן להתייחס לכל המשתמשים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז,
אך חווית משתמש טובה רחוקה מלהסתכם ברצון לסגור עניין כמה שיותר מהר. יתרה מכך -
לפעמים יעילות הממשק עומדת בסתירה לחוויית משתמש טובה.

יש הגדרות רבות לשמישות (Usability) וקריטריונים שונים להערכת שמישות במערכות מידע.
תקן ISO לשמישות (  ;ISO 9421-210 – Human-centered design for interactive systems )
מתמקד ביעילות המערכת, התועלת ושביעות הרצון של המשתמשים.
נילסן מתייחס גם ליכולתו של המשתמש ללמוד ולזכור את המערכת ולטיב ההזהרות שהמערכת מספקת.
תחת המטריה הרחבה של "שמישות" ניתן לכלול גם את נוחות השימוש, עומס המידע, המאמץ הנדרש לתפעול המערכת, ההתאמה לצרכים והרצונות של המשתמש ועוד.

במהלך תהליך הפיתוח, נוטים לפעמים לשכוח שהמטרה איננה ליצור את המוצר ה"טוב ביותר" ע"פ פרמטרים "אובייקטיביים", אלא ליצור את המוצר הטוב ביותר עבור המשתמש. לפעמים משמעות הדבר היא כי עלינו ליצור מערכת עם "טעויות" שפוגעות ביעילות המערכת, בכדי להגדיל את שביעות הרצון של המשתמש מהמערכת.

באילו מקרים עלינו ללכת לקראת המשתמש, על חשבון יעילות המערכת ?

ישנן מספר סיבות שעשויות להצדיק פגיעה ביעילות ממשק, במטרה להטיב עם המשתמש:
- יצירת חווית יעילות (להבדיל מיעילות אמיתית)
- התאמה להרגלים
- חיזוק ומיקוד החוויה הרגשית
- Immersion (איך להגדיר זאת בעברית? "חוויה מציפה" ? "חוויה מוחלטת"?)
- מיצוב
- אמינות
- אסתטיקה

להמשך קריאה »

תגיות: פרות קדושות

האם נושאי דגל הפשטות והממשק הנקי משנים כיוון?

בהתחלה נוסף אפקט ה"Fade", בו מופיעות האופציות השונות של העמוד רק כשמזיזים את העכבר.
והיום, לכבוד יום ההולדת של ניוטון -  גוגל מציגה אנימציה של תפוח נופל.

האם גוגל משנים כיוון מממשק ספרטני לממשק "עשיר" יותר?

BaseCamp:
מערכת מבוססת Web שמשמשת לתקשורת בתוך צוותי אפיון פיתוח.
הפיכת emails ל"שיחה" (מצלצל לכם "wave"?).
עלות – בין 24$ 149$. לחודש.
אההמ. לא זול.
מסתבר שאפשר גם בחינם. (תיכף אפרט)

באקוגן: השיגעון הצרכני האחרון של ילדי העולם (= השיגעון הצרחני האחרון).
צעצוע כדורי קטן שנפתח למפלצת מסורבלת.
מגיע עם 723 תוספות, הרחבות ועזרים.
פיגוע מתוכנן היטב בארנקי ההורים / הדודים / הסבים / כל מי שלא עומד ב"לחץ פיזי מתון".
עלות – באזור ה-60 ₪ ליחידה, או 100 ₪ ל-3 יחידות.
אההמ. לא זול.
מסתבר שאפשר גם יותר בזול. (תיכף אפרט)

להמשך קריאה »

תגיות: BaseCamp, ממשק והעולם האמיתי, צעצועים

כחלק מתהליך ההקמה של UXI, אנחנו מנסים לגבש הבנה של משתמשי האתר.
אמיר דותן פרסם פניה לאנשי ממשק וחווית משתמש לספר על עצמם וכיצד הם קשורים לתחום.
לאחר קצת התלבטויות החלטתי לספר על גילגולי המקצועיים.
את הסיפור המלא (או בעצם – התקציר) תוכלו לקרוא אצל אמיר .

לתגובות…

תגיות: רן לירון

כבר חודש יש לי מאמר חדש "בקנה" (שעוסק ההתנגשות בין "חווית משתמש" ל"שמישות")
ואני לא מצליח למוצא את הזמן להתקדם איתו.
הסיבה פשוטה – הזמן הפנוי שלי (וחלק מהזמן הלא פנוי שלי) נשאב ליוזמה חדשה וחשובה:
הקמת אתר לקהילת חווית המשתמש בישראל – UX Israel, או בקיצור – UXI.
באופן הולם להפליא מעורבים במיזם הזה שני האנשים שהבלוגים שלהם היוו את ההשראה לפתיחת הבלוג הזה –
אמיר דותן וברק דנין (האיש, היוזם והמנוע שמאחור UXI) ועוד כמה אנשי מקצוע מכובדים שברק הצליח להדביק בחידק.

מה יהיה ב-UXI ?   כל מה שאנשי UX / UI מהארץ יביעו בו עניין.
העסק עדין בשלבי התהוות. זה הזמן שלכם להשפיע! (רמז רמז…)
לפרטים ומידע נוסף אתם מוזמנים לבקר בבלוג שיעקוב אחר תהליך ההקמה של האתר – http://www.uex.co.il/

תגיות: UXI, רן לירון

תגיות: ג'ון ברייס, הדרכה, רן לירון

חיוני להגיש למשתמש את תכני המערכת באופן נוח, ברור ושימושי.
התכנים, ברוב המערכות והאתרים, מועברים בעיקר באמצעות טקסט.
יש לנסח את הטקסט כך שהתוכן ייקלט ע”י המשתמשים.
אבל..

הבעיה: משתמשים לא קוראים טקסט.

הם סורקים אותו בזריזות, מנסים לאתר מה רלוונטי, ולהתעלם ממה שלא.
כתיבה יעילה לממשק ככלל, ולאתרי web בפרט, תייצר טקסט שהמשתמש יזהה בסריקה ראשונית
כ"שווה את המאמץ", רלוונטי ומעניין.

טקסט אפקטיבי בממשק – קווים מנחים:

יש מספר רב של קווים מנחים מוכחים מחקרית לניסוח טקסט באופן אפקטיבי לממשק. אתמקד כאן בכמה מהמרכזיים שבהם.

ראשית – הנחיה כללית: המשתמש לא רוצה או לא יכול לקרוא טקסט ארוך ומורכב.
יש לעבר את המסרים המרכזיים בצורה היעילה, הפשוטה והברורה ביותר,
תוך הקפדה על כתיבה ממוקדת ומתואמת לסריקה.

איך עושים את זה?
בבקשה:

להמשך קריאה »

תגיות: היררכיה, טקסט

התפיסה הרווחת:
"באתרי אינטרנט ומערכות חלונאיות צריך לתמוך ברזולוציה של 800×600 וברזולוציה של 1024×768"

חבר’ה – הפרה הזו חלפה מן העולם

 משמעויות עיקריות:
1. יש לקחת בחשבון רוחב מסך שיכול להגיע עד 1680פיקסל (ויותר) וגובה מסך שנע בין 800 ל-1050 פיקסל.

2. כבר אי אפשר לסמוך על היחס הישן של גודל מסכים - יחס רוחב:גובה של 4:3.
כיום נפוצים גם פורמטים "מרובעים" יותר, ביחס של 5:4 (1024×1280) וגם פורמטים מאורכים ביחס של
8:5 (800×1280). המערכת צריכה להיות שימושית ולהיראות טוב גם ביחסי גובה/רוחב אלו.

3. 600×800 – לא מזיק לתמוך ברזולוציה זו, אבל חשיבותה נמוכה וממשיכה לרדת.
צריך לחשוב פעמים לפני שמחליטים להשקיע משאבים ולהטיל מגבלות על המערכת בכדי לעמוד במסגרת מגבילה זו. גלילה אופקית ברזולוציה זו כבר באה בחשבון.

קצת פירוט: להמשך קריאה »

תגיות: 800x600, פרות קדושות, רזולוציה

כמה פעמים שמעתם מלקוח את המשפט: “מה זאת אומרת מה חשוב? הכול חשוב!”
זהו משפט מספר 2 ברשימת “משפטי הלקוח הקטלניים”
(מה הוא לדעתך משפט #1 ?   אני מתכנן להרחיב עליו בהזדמנות אחרת )
לפעמים מרוב יער לא רואים את העצים.
מה חשוב באמת במערכת?
מה קריטי למשתמש?
מה חשוב למנהלי המערכת שהמשתמש יראה?
מה עדיף להצניע?
כל אלו שאלות שחייבים לענות עליהן כשניגשים לתכנן מערכות מידע.

משתמשים לא קוראים הכול – הם סורקים בזריזות, מנסים לזהות מה רלוונטי, ולהתעלם ממה שלא.
זה נכון במערכות  מידע “קלאסיות”, ונכון שבעתיים ב-Web.
אם לא נבטיח שהתכנים החשובים יוגשו למשתמש באופן אפקטיבי, המשתמש עשוי לפספס אותם.
(גם על נושא הסריקה בכוונתי להרחיב באחד הפוסטים הבאים.)

הפתרון: ניתוח, תכנון וייצוג אפקטיביים של היררכית מידע.
איך עושים את זה?
להמשך קריאה »

תגיות: היררכיה, הכללים

(המשך לדיון שפתחתי בקבוצת הדיון Ux.il )

זהו הפוסט הראשון בסדרה של פוסטים בהם אבקש להעמיד סימני שאלה סביב קונבנציות מקובלות ו"פרות קדושות" בעולם הממשק.

מה נכון יותר להדגיש בטפסים -  את שמות שדות הקלט או את הערכים ?
שהרי המידע החשוב באמת  הוא הערכים שהשדות מקבלים, אבל הקונבנציה המקובלת היא להדגיש את שמות השדות.
איזו אופציה עדיפה לדעתכם – אופציה א’ או אופציה ב’?

להמשך קריאה »

תגיות: פרות קדושות, קונוונציות